1. מפגש משפחתי

איזה ערב מהמם בבר ליאו בלום. חברי הצעירים זקוקים ל-7 שעות שינה אז אני מניח שהם עכשיו ניכנסים למיטה. כמה מהם למיטה חמה לצד אשה שלא מבינה כיצד כדורסל יכול לגרום לידידות כזאת כנה ואמיצה בין אנשים מגילאי 18 עד 80 והכל ביניהם.

אוי, שכחתי: שי אבן צור! שכחתי את הנייד הקטן שלי במכוניתך. הוא בכיס הדלת הימנית. אני מחר (היום) בבית עד 12:30. רח' ז'בוטינסקי 65. תודה.

מידן אמר לי לא לכתוב הלילה אבל אני חייב. המעורב מוכן ב-70% ועלי לסיימו. אבל לפני זה כמה מילים על המיפגש.

מימין עומד זיו, אוהד סקרמנטו קינגס הרואה כ-80-90 משחקי כדורסל מלאים המתחילים בין 3 ל-5 בבוקר. לחברתו נישבר מכל העסק והיא נתנה לו אולטימטום: "NBA (קינגס) או אני!". הוא ניכנס עכשיו למיטה קרה. משמאלי (בתמונה משמאל, בחיים מימין)  ולדי שהגיע מבאר שבע. ולדי הוא אחד הוותיקים מאנשי הצוות שעתה הוא בדרך לבאר שבע )עוד 47 ק"מ הוא יהיה בבית). ליד ולדי חיים כהן שיתחיל לכתוב באתר ונשמע ממנו הרבה. המזוקן לידו הוא עורך הדין שלנו וסגן העורך רון טחן, מלך הפייסבוק של האתר.  משמאלו מומי, אווופס…מידן, סגן העורך ומארגן המפגש שברגע זה הוא בדרך למודיעין (השעה 1:25 בלילה) להביא את רועי הביתה, ואז הוא חוזר לחולון. מה הבעייה? יש לו עד 5 בבוקר זמן לישון ואז לתת ארוחת בוקר לתינוקות שנולדו. כולנו חייבים לו תודה גדולה מאד. מידן הוא הבוס של הפריוויואים והסקירות, ואני אומר לכם ללא הגזמה שהוא עושה עבודת קודש בחלק שהוא הלחם והחמאה של האתר. אני תמיד משמש כידית אחרונה למקרי חרום, והמחמאה הגדולה ביותר שאני יכול לתת למידן היא העובדה שכבר שנתיים וחת[צי אני עומד מוכן למקרה חרום, ועד עתה הוא לא חייג 911 (המספר האמריקאי לחרום) אפילו פעם אחת!!!

תודה מידן!!! (אני מציע לכם לקרוא את מומי שלו ביום ראשון. אל תשכחו!)

מיי פרנד דרקסלר לידו. דרקסלר כותב בערך פעם או פעמיים בשנה. הוא אחד הוותיקים, אבל אינו חבר צוות. הוא כותב בעיקר כשהוא PISSED-OFF BIG TIME, וכשהוא כותב הוא יורה פגזים לימין ולשמאל. יואב מודעי הוא הגבוה העומד מעלי אבל יש לי רושם שהוא עומד על קצות האצבעות. הוא רק חזר מארה"ב שם עשה עבודה מקצועית מעולה ביותר בסיקור משחקיםן וראיונות עם גמה מגדולי שחקני ה-NBA. יואב הוא אחד מאוצרות האתר הצעירים המתגייס עוד כשבועיים. לידו גור גולן הצעיר הנהדר שישתחרר בעוד שנה וחצי, והוא האוצר הצעיר השני של האתר. אני כל כך אוהב את גור שרק בשבילו אני מקווה שהלייקרס ינצחו השנה 17 משחקים, ואני מסכיםן איתו שבמיטבו, קובי בריאנט היה שחקן טוב יותר מלברון. אולי לא "טוב יותר" אבל הייתי בוחר בו לפני לברון אילו התחלתי קבוצה משלי.

המפלצת ליד גור הוא 'ביג דדי'. דדי הוא אחד מאוצרות האתר הגדולים ביותר גם בגופו, גם בנפשו, וגם ברמת הידע שלו. דדי הוא אחד מהגולשים/חברים הטובים והנאמנים ביותר באתר שלא מפסיד שגיאה, וכשהוא מדבר בקולו הרם – כולנו מקשיבים. ישנה לו רק בעייה קטנה שאני אראה מה אני יכול לעשות כשאני חוזר הביתה כדי להוריד שנה מהמספר: הלייקרס שלו שקועה עמוק בבור של צואה ובמקום לצאת ממנו היא שוקעת עמוק יותר ויותר. היא היתה אמורה לצאת משם בשנת 2020 אבל בגלל בחירות דראפט הזויות נאלצתי לשנות את השנה ל-2022. אבל בגלל שאני אוהב אותך, דדי, אולי אקטין את הציפייה לשנה שהיא תצא מהבור ותעשה את הפלייאוף ל-2021.

רועי, מה אתה מתחבא שם מאחורי דדי? אתה אחת מאבני היסוד ואחד מעמודי התווך הראשיים של האתר, אז להבא אני רוצה לראות אותך עומד בגאווה שנראה אותך כמו שצריך. רועי הסתפר על הכיפאק ונראה כמו טירון במארינס. רועי הוא סגן העורך כבר מגיל 10-11, והוא רק משתפר עם הגיל. רועי מתגייס עוד שבוע ונמ\צטרך ללמוד להסתדר בלעדיו בשלוש השנים הבאות.

לשמאלו של רועי יוסלה שומכר, אחד הגולשים הנאמנים בתגובות שהגיע עם טי-שירט מפואר של "לונג איילנד סטייט יוניברסיטי", ניו יורק. בוודאי חולצת נייקי שעלתה לשומכר איזה 150 ש"ח. ישנה רק בעייה אחת קטנה: הסינים שתפרו אותה לא יודעיםן שלא קיימת אוניברסיטה כזאת…

האחרון בשורה הוא עומר מזיג שעושה לכולנו בית-ספר בקיץ עם מאמריו הנהדרים שאין להם אח וריע באף מקום, וכן הוא עוזר למידן. מימינו של עומר עומד ראובן אייל שמחר (למעשה הבוקר, עוד כמה שעות) אכניס את מאמרו הראשון לאתר. הוא טס תוך כמה ימים לפורטלנד שם יעבוד, ויהיה הכתב שלנו למשחקי פורטלנד. הוא מיד התערבב בינינו כאילו הוא אחד הוותיקים, והוא מתאים עשר להיות איש צוות. לידו נהג הטכסי הפרטי שלי שי אבן צור (שעכשיו יש לו גם את הסלולרי שלי עם כל מספרי הטלפון של נערותי בגרינוויל, ואני מתפלל לאלוהים שהוא לא יהרוס לי עבודת ליקוט טלפונים בת ארבע שנים טובות עם כמה טלפונים באנגלית רצוצה). שי לקח שנת חופש מפריוויואים וסקירות, והעונה הוא חזר בגדול עם שיפור של 236% מלפני שנתיים. שי הפך לגדול בפריוויואים וסקירות!

לידו יניב, אחד הגולשים הנאמנים מכולם שמגיב, בא לפגישות, מגיע לבארים והוא בן משפחה על הכיפאק שאי אפשר בלעדיו. הוא ממש חלק חשוב ביותר בקהילת הופס.

מתחתי כורע, צוחק, חי ברץ'. הוא הגיע טיפונת מאוחר וכמעט מיד TOOK OVER את כל השיחות והדיונים. תארתי אותו בדיוק ההיפך, והנה מופיע גבר צוחק, מלא אנרגיה, עם קול כזה שמשתלט על כל הדיונים, והוא עם הפוני-טייל שלו העלה את מצב הרוח של כולנו באיזה 42%. איזה גבר מקסים! ושהוא אחד  היה הגולש הנאמן ביותר לפני שהכרחתי אותו להפוך לאיש צוות, כולנו יודעים.

טוב. עתה אני מניח שמידן קרוב כבר לביתו, וולדי אף הוא כבר במיטה חמה, אלא אם כן הבדואים בני הזונות עשו בדרך מחסום, חטפו אותו, והכריחו אותו לחבק כבשה או שתיים.

***

היה זה מיפגש עשר. הכל היה עשר, מלבד השרות, ומשחקה של מכבי ת"א. אבל מי הסתכל? כמה קלינגים אפשר לעשות? אפילו את הלייקרס הם ביישו הלילה.

תודה לכל אלה שבאו, ותודה לכל קהילת האתר הנפלאה!

בא לי לכתוב הלילה על כמה ממשחקי שלשום:

1. ההפסד אמש  של הווריורס לא היה סתם הפסד. הוא היה קריעה בתחת ביג טיים. SMACKDOWN. קווין דוראנט שמתחיל להרגיש כבד גם במשחקו וגם במוצא פיו יכול לומר כמה שהוא רוצה שהפסד ל-OKC הוא עוד סיפרה אחת בעמוד ההפסדים כמה שהוא רוצה, אבל כשראסל ווסטברוק נעמד פנים-אל-פנים מול פניו כששניהם מזיעים ונושמים, נגיעת אף אחת היתה מתחילה קרב אגרופים. טוב שזה לא קרה כי ראסל ווסטברוק היה מחסל אותו בישירה לפרצוף כפי שחיסל אותם ב-39 דקות או משהו כזה על הפארקט. החברים שלי בגרינוויל קוראים לזה "SMACKDOWN". מי שלא ראה את השניים אחד מול השני (אני רק בהיילייטס) לא ראה שנאה מימיו. ואיזה כיף שהבחור הטוב מבין השניים ניצח!

*

*

2. הת'אנדר חיסלו את הווריורס למרות משחק התקפה די בינוני של 'השלישייה הגדולה' – הווה אומר שהפסדים וקריעות גדולות עוד יותר כתובים ב-DNA של הווריורס עד סיום העונה הזאת, ובעונה הבאה היא תהפוך לעוד קבוצה די טובה במערב. מה שקרה לווריורס – וזה הדבר המסוכן ביותר לאבד – הוא שהיא איבדה את יוקרתה. זה קרה באשמתו הישירה של מאמנה סטיב קר המשחק אותה 'קר רוח'  ואדיש למתרחש, כאילו אטום ונטול רגש בגלל עוד הפסד כאן ועוד הפסד שם,עם חיוך היקה שלו (אני יודע שהוא לא יקה, אבל הוא מאותו סוג) הכאילו אומר, "ישחקו להם הילדים ב'נידמה לי'; כשהפלייאוף יגיע נעביר מהלך ונשפיל שוב את כולם".

IT WON'T HAPPEN.

WHY?
כי הווריורס איבדה את הדבר שתמיד נתן לה 10-15 נקודות הפרש עם השריקה לתחילת המשחק, ולדבר הזה קוראים "פרסטיז'ה". או "עליונות". מה שפעם היה ליאנקיס ולמכבי ת"א בכדורסל כשהם ה יו עולים על הבול-פארק או הפארקט שחקני היריב היו תוקעים בהם מבטים ניסתרים כדי לחזות בכוכבים הגדולים מתחממים.

היום? אם דנבר לא מנצחת אותם היא מרגישה שהיא החמיצה משהו. החמיצה נצחון. פורטלנד לא באה יותר להפסיד ב-15. היא עולה עם מטרה, רצון, ואמונה שהיא באה לנצח.

יוקרה ועליונות שארכו רק 2-3 שנים במקום שתשמש את הקבוצה לעשור, כפי שפעם היה עם הלייקרס של מג'יק או הסלטיקס של לארי. זה קרה הרבה בגלל סטיב קר, וגם הרבה בגלל כוכביה סטפן קרי, קליי ת'ומפסון, דריימונג גרין, ואחרים שהם כוכבים למשחק זה או אחר אבל הם לא כוכבי-על להר רשמור. אין להם את זה. הם פשוט שחקנים שפתאום יכולים לקלוע 50, אבל אין להם את האישיות, הכתפיים הרחבות, או הסגולה והמנהיגות ליצור דיינסטי, ולשמר אותו לתקופה ארוכה. סטקן קרי וקליי ת'ומפסון הם BUNCH OF KIDS במקום גברים עם אופי ופרסונה כמו לאלה על מאונט רשמור. ההפסד – הקריעה – לת'אנדר החלה את ההתחלקות מטה, ותזכרו מה שאומר הזקן. זה היה יותר מסתם הפסד. זה היה התחלה של תקופה חדשה בה הווריורס תצטרך להילחם על נפשה כל משחק!

3. לברון וווייד – שני ייחודים מיוחדים במינם. כשדוויין ווייד החליט לחזור ולשחק עם לברון כולם חשבו שזה רק למען ההיסטוריה, וסיום נאה לשתי קריירות. איש לא האמין שדוויין ווייד יכול לקום מקברו ולחזור להיות השוטינג-גארד שהיה במיאמי. אולי הוא לא חזר לגדולתו במיאמי אבל הוא חזר להיות שחקן משמעותי ביותר, והזאג לזיג של לברון. אמש עוד משחק גדול של השניים. לברון משחק הרבה יותר טוב כשדוויין איתו על הפארקט ו-VICE VERSA. ככה זה עם כוכבים אמיתיים: הם מזריקים אנרגיה אחד לשני. הם משחקים כאילו לקבל הערכה והסכמה מחבר קבוצתם. ללברון לא נוגע  בקצה הציפורן מה קווין לאב אומר לו בסיום המשחק. אבל כשהוא מקבל טפיחה מדוויין זה ש\ווה לואת כל המאמץ, ובדיוק ההיפך: אין דבר שנותן לדוויין סיפוק גדול יותר מחיבוק רציני עם "GOOD GAME" מלברון. THEY FEED ON EACH OTHER, אם אתם מבינים את כוונתי.

לכן דוויין כה חשוב לקאבס.

ה-18 נק' אחרונות של לברון ברבע האחרון חייבות להיות מוסגרות. (אשך, אני מתכוון למשהו עם 'מסגרת'!).

ודוויין? ב-23 דקות הוא תורם  10.2 נק' (בשני המשחקים האחרונים נגד הקליפרס והבאקס הוא קלע 23 ו-18 נק') ב-42.1% עם 4.0 אס' ו-4.1 ריב'. מספרים מצויינים ל-23 דקות משחק. המספר היחיד שחייב משאבה הוא ה-25% מה-3. אבל את זאת תמיד ידענו, ודוויין ממעט מאד לנסות כוחו משם.

4. אני מת על הדווין בוקר הזה. חשבו "יותר מדי לבן"; "יותר מדי עדין"; "יותר מדי יפה". ואז הוא בא עם משחק של 70 נקודות, או השוואה עם הבאזר בזריקה בסיבוב ממרחק גדול כמו שהיה שלשום (מילווקי בסוף ניצחה, אבל הרגעים האלה של בוקר תמיד מראים לי שיש לו את זה). לא הרבה שחקני ליגה מסוגלים לפליי כזה.

*

*

5. נצחונה של פילדלפיה בהפרש כזה על פורטלנד היה משחק שהראה בברור את זריחת המזרח והתחלת שקיעת המערב שקבוצות-העל שלו הזדקנו כולן. אני יודע כמעט טוב כמוכם שהשמש זורחת במזרח. גם קבוצות המזרח של ה-NBA זורחות במזרח יותר מאשר במערב, וה-20 הפרש של פילדלפיה על פורטלנד היא האינדיקציה הטובה ביותר שהמהפך לא קורה, אלא שהוא כבר קרה.

אני אוהב את מה שקורה – קרה – בסיקסרס. 5 שחקנים בדאבל פיגר. ארבעת שחקני החמישייה בדאבלים: 11, 14, 28, ו-16. רק לאחד היתה חסרה נקודה (9 לקבינגטון, אבל 28+ ב+/-. אמביד עדיין משחק רק 30 דקות אבל הוא אמר אחרי ה-28 נק' שלו (ב-11 מ-19) ש"אני בערך 80% מיכולתי, ובקרוב משחקי 40 יהיו הכלל ולא היוצא מין הכלל".

6. דיון וינטרס יותר מכל אחד אחר עצר את הריצה המטורפת של הסלטיקס. הוא קלע 26 נק' ושמר מצויין על קיירי אירוינג. אריק ספואלסטרה חייב להכניס לראשו-הוא שדיון עצמו ניקה את ראשו מכל המעגלים והמשולשים שהסתובבו במוחו, וכשראשו נקי הוא חייב להיות השוטינג גארד הפותח של המיאמי היט ליד הקרואטי/סרבי/סלובני (נא לעגל את התשובה הנכונה; אני לעולם לא אלמד מי הטוב ומי הרע, מי המוסלמי ומי האורטודוכסי, מי הקתולי ומי סתם אוהב רצח-עם) שהוא הפוינט הקבוע, ללא נסיונות נוספים. הוא הפך לשחקן שניתן לסמוך עליו. כל הברגים בראשו התיישרו. מיאמי חייבת לדעת שהוא הדבר ליד גוראן. הם יהפכו לצמד-חמד של 50-60 נק' למשחק GUARANTEED!

*

7. לא אמרתי ואמרתי ואמרתי לכם לא להתייאש מטים הרדאוויי ג'וניור, ולתת לו זמן? יכול מאד להיות שה-38 נק' שלו מאמש באחוז גבוה מאד היה הקש ששבר את גב הגמל, וטים – כאביו הנמוך (הג'וניור הא 1.98 מ'; האב היה קצר ב-10 ס"מ) – יהפוך לאחד השחקנים המסוכנים בליגה.

*

אני רואה אותו עם 25 נק' למשחק מעתה ועד סוף העונה, והוא – לא פחות מפרוז'ינגיס – יעלה את הניקס על דרך המלך. הוא כבר העלה את ממוצעו למשחק מהעונה שעברה ב-5 נקודות, והשער רק ניפתח!

8. כשקבוצה מסיימת משחק כששחקני החמישייה קולעים 102 מ-116 סך כל הנקודות אתה יודע שמשהו לא בסדר. – אוקיי, בנצחון, אבל על הנמושה מאטלנטה – כששחקני החמישייה קולעים 26  (גריפין), 24 (ג'ונסון), 14 (ג'ורדן), 18 (ריברס), ו-20 (ויליאמס) – שהם 102 נקודות –  מתוך ה-116 של הקבוצה (דקר מהחמישייה השנייה קלע 6) אתה יודע שמשהו לא בסדר עם  הקבוצה, או המאמן. אני נוטה לחשוב שמשה ו לא בסדר עם המאמן דוק ריברס, ואני מנבא שבלייק גריפין יישרף בגדול לקראת סיום  העונה אלא אם כן דוק ריברס יתחיל להשתמש ברוטציה נורמלית (כן, אני מודע לפציעות). מה שכן – בנו  אוסטין (7 מ-12) תפס מקום בטוח כשחקן חמישייה, ואיש לא מקשקש יותר שהאב נותן לו עדיפות

9. כואב הלב לראות מה קורה עם הספארס. דמרכוס קאזינס (25 נק' ו-15 קרשים) ואנטוני דייויס (29 נק' ו-11 קרשים) טחנו אותם תחת הסל, והספארס נראו כקבוצה ללא רועה,  כשרוב הכבשים מלבד קצת פאו גאסול ואולדרידג' נראות חולות. סליחה, ה יה רועה – גרג פופוביץ' – אבל הוא נראה שבע וגדוש. לא הייתי אומר 'מאמן בא בימים' אבל לפעמים כך הוא נראה.

*

(עבר זמנם)

אולי אימון הנבחרת יכניס בו מעט 'WOOSH', אבל היום עם שחקנים שהיו פעם עצומים כמאנו ג'ינובלי והיום הם נמצאים על הפארקט רק עבור התפאורה והזכרונות, אני לא מתפלא שהפלח מדוכדך, נראה סחוט, וממש לא נעים לראותו חסר אונים כזה עם הפסד ב-17 הפרש לפליקנס.

10. הקינגס הצעירה גרמה ללייקרס הצעירה להיראות כמו קבוצת נוער כשזאק רנדולף מהחמישייה, וווילי קאולי סטיין מהספסל שולטים לחלוטין תחת הסלים (44 נגד 32 בריב', ו-48 נגד 21 בחיצים), אבל את הנגיסה הגדולה עשה הספסל המצויין של הקינגס שקלע יותר מהחמישייה, וכמעט פי שתיים מספסל הלייקרס (38-67), כשבוגדנוביץ' (6 מ-9 ו-2 מ-3 מה-3), מייסון, והיילד משחקים מצויין וקולעים בדיוק מרשים. נצחון טוב וחשוב לקינגס, וצעד נוסף של הלייקרס לקראת שום מקום עם מאמן שהוא צעיר מדי ולא מנוסה מספיק להצעידם קדימה. הלייקרס – במקרה הטוב – צועדים במקום.

הייתי כותב עוד כמה ליכלוכים על הלייקרס, אבל רק בגלל שאני מכבד ואוהב כל כך את דדי, דרקסלר, וגור גולן שכולם היו בבר, וכולם אוהדי הלייקרס הגדולים באתר (גם מידן, אבל הוא לא נראה לי שרוף כמוהם) אני עוצר בעדי, למרות שהאצבעות מתות לבוא עם עוד כמה הפצצות. נחכה עד שאגיע הביתה לגרינוויל שם אני מרגיש יותר בטוח לומר את מה שבאמת יש לי להגיד על הלייקרס.

11. בשקט בשקט, ומבלי שאיש ירגיש או ישוחח על כך, דווייט האווארד חוזר לכושר משחק מעולה.

Wizards

Starters	MIN	FG	3PT	FT	OREB	DREB	REB	AST	STL	BLK	TO	PF	+/-	PTS
M. MorrisPF	34	6-10	1-3	1-1	1	7	8	1	0	1	2	3	-10	14
O. Porter Jr.SF	28	4-9	2-3	2-2	0	4	4	1	0	0	1	3	-10	12
M. GortatC	37	4-4	0-0	0-0	3	8	11	3	0	2	1	3	-11	8
J. WallPG	41	13-26	0-5	5-6	1	0	1	11	1	1	1	4	-2	31
B. BealSG	41	7-22	3-8	5-7	1	3	4	2	2	1	3	2	-12	22
Bench	MIN	FG	3PT	FT	OREB	DREB	REB	AST	STL	BLK	TO	PF	+/-	PTS
M. ScottPF	19	5-7	3-5	0-0	0	4	4	0	0	0	1	3	+5	13
K. Oubre Jr.SF	23	3-9	1-3	2-2	1	3	4	1	0	0	1	4	-1	9
I. MahinmiC	16	1-2	0-0	1-2	2	3	5	1	1	0	0	5	+6	3
T. FrazierPG	12	1-1	1-1	0-0	0	2	2	3	0	1	2	2	-3	3
J. MeeksSG	14	4-9	0-5	1-2	0	0	0	2	0	0	0	0	+13	9
C. McCulloughPF	DNP-COACH'S DECISION
J. SmithPF	DNP-COACH'S DECISION
T. SatoranskySF	DNP-COACH'S DECISION
TEAM		48-99	11-33	17-22	9	34	43	25	4	6	12	29		124
		48.5%	33.3%	77.3%

Hornets

 

Starters	MIN	FG	3PT	FT	OREB	DREB	REB	AST	STL	BLK	TO	PF	+/-	PTS
M. WilliamsPF	30	3-7	2-5	4-4	2	2	4	4	1	0	0	1	+17	12
M. Kidd-GilchristSF	36	6-11	0-0	0-1	3	4	7	2	1	1	0	2	+11	12
D. HowardC	37	10-13	0-0	6-10	5	8	13	3	0	1	2	2	+1	26
K. WalkerPG	40	8-22	3-8	5-6	2	3	5	5	0	0	2	2	+6	24
N. BatumSG	14	1-6	0-3	0-0	0	3	3	1	0	0	0	2	-13	2
Bench	MIN	FG	3PT	FT	OREB	DREB	REB	AST	STL	BLK	TO	PF	+/-	PTS
F. KaminskyPF	23	3-7	0-2	6-6	1	4	5	2	0	0	2	1	-8	12
D. BaconSF	13	1-2	0-0	0-0	0	1	1	0	0	0	1	3	-4	2
C. ZellerC	16	0-2	0-0	4-4	1	2	3	1	0	0	1	1	+4	4
M. Carter-WilliamsPG	18	2-4	2-2	5-6	0	0	0	0	3	0	2	1	-15	11
J. LambSG	37	9-17	3-8	3-3	0	7	7	5	0	3	1	5	+26	24
J. O'Bryant IIIPF	DNP-COACH'S DECISION
T. GrahamSG	DNP-COACH'S DECISION
M. MonkSG	DNP-COACH'S DECISION
TEAM	43-91	10-28	33-40	14	34	48	23	5	5	11	20	129
47.3%	35.7%	82.5%

דווייט  האוארד השפיל ממש את הפולני גורטאט (פרנק קמינסקי ומרווין וויליאמס עזרו לו מאד בהשפלה). עליונותו (בעיקר בקליעה; לא כל כך בניהול משחק) הקטנה של ג'ון וול הנפלא על קמבה וולקר לא הצליחה לבטל את שלטון ההורנטס תחת הסלים.

12. תתפלאו, אבל המשחק הטוב ביותר של אמש (שלשום) היה בין מינסוטה ואורלנדו. מינסוטה ניצחה 118-118 במשחק מצויין ממש לשתיים הנחשבות ל'קבוצות תחתית'. העונה הם יגיעו היכן שהוא לאמצע ואני מאמין ששתיהן תעשינה את הפלייאוף.

תנו מבט בשתי החמישיות:

Magic

 

Starters	MIN	FG	3PT	FT	OREB	DREB	REB	AST	STL	BLK	TO	PF	+/-	PTS
A. GordonPF	37	11-18	2-8	2-3	3	6	9	3	1	0	1	3	+3	26
E. FournierSF	34	6-13	1-4	6-6	0	1	1	1	0	0	1	3	+3	19
N. VucevicC	34	5-13	1-4	0-0	1	13	14	4	0	1	4	4	+0	11
E. PaytonPG	34	4-9	0-3	2-7	0	4	4	13	2	1	1	3	-1	10
T. RossSG	34	8-14	3-8	3-3	1	5	6	1	0	0	1	5	+3	22

Timberwolves

לא היה אף שחקן חמישייה שלא קלע בדאבל פיגר!!! ומינסוטה? מדהים ממש: 24, 20, 18, 22, ו-26!!!